מה מותר לעשות עם הטלפון הסלולרי בזמן נהיגה

 מה מותר לעשות עם הטלפון הסלולרי בזמן נהיגה

כבר לפני למעלה משני עשורים, זמן רב לפני שמישהו בכלל דמיין שיהיו פה טלפונים חכמים, המחוקק אסר על דיבור בטלפון נייד בזמן נהיגה. ליתר דיוק הוא אסר על אחיזת סלולרי במהלך הנהיגה. איסור זה הסתמך על תקנות התעבורה לשנת 1961 – שנה בה למרבית הישראלים לא היה קו טלפון בבית ואיש לא חשב על טלפון במכונית – ועל ההנחיה להחזיק בהגה או בכידון בשתי ידיים. 

מהי דיבורית?

כדי להתמודד עם האיסור על החזקת מכשיר סלולרי ביד במהלך הנהיגה, גויסה הטכנולוגיה וכך בא לאוויר העולם ההתקן שאנחנו מכירים כדיבורית. בעשרים השנים האחרונות דיבוריות עברו אבולוציה והיום במרבית הרכבים הן התקן מובנה לצד האפשרות לחבר את הטלפון למערכת השמע של הרכב. 

בשל ריבוי ההתקנים והאלתורים, כמו גם נטיית נהגים להניח את הטלפון על הברכיים ולשוחח באמצעות הרמקול של המכשיר, המחוקק הוסיף לדיבורית הגדרה – "התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו"

הופעת הטלפון החכם באמצע העשור הראשון של המילניום הנוכחי, שוב טרפה את הקלפים. אם עד הופעת הסמארטפון החשש הגדול של המחוקק היה מהחזקת המכשיר בעת ביצוע שיחה במהלך הנהיגה, הרי שהטלפונים החכמים יצרו שיטפון של הזדמנויות לשימושים בעייתיים הרבה יותר ומסוכנים מאחיזת הטלפון במקום בהגה – כתיבה וקריאה, צפייה בסרטים, צילום במהלך נהיגה ואפילו משחק (Candy Crash בזמן נהיגה נשמע כמו מתכון בטוח להתרסקות). 

עם התוצאה של הסחות דעת סלולריות בזמן נהיגה אנחנו מתמודדים עד היום (בארצות הברית התופעה גובה את חייהם של יותר מ-3,000 בני אדם בכל שנה). המחוקק הזדרז להגיב לשינוי הטכנולוגי (והחברתי) ושילב את כל השימושים האסורים שציינו (יחד עם העבירה הוותיקה של החזקת הטלפון בזמן נהיגה) בתקנות התעבורה, ולכל העבירות הללו הוא קבע עונש אוטומטי עם תג מחיר מרתיע של 1,000 ש"ח קנס ו-8 נקודות חובה. 

במאמר מוסגר נציין שההרתעה והאכיפה הכבדה לא באמת מצליחות למגר את התופעה.

משמעותה של עצירה

כאמור, החוק אוסר לעשות שימוש בטלפון בזמן נהיגה מלבד באמצעות דיבורית. הבעיה היא שיש מצבי ביניים בשטח האפור שלא תמיד מוגדרים. למשל, לשון החוק מדברת על איסור שימוש בטלפון בזמן תנועה, מונח עמום שניתן לתת לו מספר פרשנויות. מה דינו של נהג שבודק הודעות בטלפון בזמן שהוא עומד ברמזור או פקק? בתי המשפט נהגו לפרש זאת באופן מרחיב ומחמיר, ולרוב, כאשר סוגיה כזו הונחה לפתחו של בית המשפט לתעבורה, עצם העובדה שהנהג היה ברכב עם מנוע דלוק הופכת את ההתעסקות בטלפון לאסורה. 

עם זאת, ברמת השטח, משטרת התנועה מיעטה לעכב נהגים בסיטואציות האלה ולהעלים עין (למרות שהיא מפעילה מבצעי אכיפה לאיתור נהגים שעושים שימוש בטלפון). במילים אחרות: אם תעשו שימוש שקול בטלפון במהלך עצירה, סביר שהמשטרה לא תחפש אתכם, אך אם מסיבה כזו או אחרת המקרה כן יגיע לבית המשפט ייתכן שתורשעו. 

תחום עמום נוסף שבמשך שנים בלבל נהגים, קשור לתפעול טלפון שנמצא בהתקן דיבורית תקני. מה קורה שרוצים להוציא או לקבל שיחה ואין מנוס ממגע פיזי רגעי עם הנייד המחובר לדיבורית? עד לא מזמן גם המשטרה וגם בתי המשפט היו מתייחסים לכך כעבירת שימוש אסור לכל דבר. בשנתיים האחרונות, בעקבות פסיקה של בית המשפט שקבע שמותר לקבל ולהוציא שיחות מנייד בנהיגה כל עוד הנייד מקובע במתקן ייעודי, השתנתה גם מדיניות האכיפה. ההנמקה הייתה שברגע שהטלפון במתקן ייעודי מדובר במסך מגע שאינו שונה במהותו ממסכי מגע של מערכות אחרות שנמצאות ברכב. 

האם מערכת SaverOne מגבילה את הדיבור בטלפון?

בעיית הסחות הדעת הסלולריות בנהיגה דורשת מענה חכם. נכון להיום יש רק פתרון טכנולוגי אחד שבאמת הוכיח שהוא יכול למנוע את הסחות הדעת הסלולריות – מערכת SaverOne. 

האופן שבו SaverOne מתמודדת עם התופעה היא באמצעות זיהוי הטלפון של הנהג, השתלטות עליו וחסימת יישומים אסורים בזמן נהיגה. האם נהגים שמשתמשים במערכת מוגבלים ביחס לנהגים אחרים בשימוש (חוקי) בטלפון הנייד? התשובה היא לא. המערכת של SaverOne אינה מונעת דיבור בטלפון הנייד בזמן נהיגה ואינה מונעת קבלה והוצאה של שיחות בנהיגה כאשר הטלפון מחובר לדיבורית. 

כמו כן, המערכת מאפשרת שימוש ביישומי ניווט ומוזיקה. בנוסף, כיוון שמדובר במערכת שנכון להיום משווקת לציי רכב, היא מאפשרת למנהל צי הרכב לתת הרשאות שימוש ייחודיות בחלק מהיישומים בהתאם לצרכי החברה והמדיניות שלה, תוך מתן גמישות במקרים הנדרשים על ידי הארגון.  

חדשות נוספות