בחירות רביעיות בשנתיים – כמה זה עולה לנו?

 בחירות רביעיות בשנתיים – כמה זה עולה לנו?

shutterstock

2,200 ש”ח למזכיר ועדת קלפי, מיליארדים בהפסדים למשק על כל אבדן יום עבודה. יצאנו לברר כמה עולה לנו לצאת למערכת בחירות כל חצי שנה, ומי חוגג כל פעם שממשלות מתפרקות…

ארבע מאות מיליון ש”ח – זו העלות הישירה של תקציב ועדת הבחירות. קחו את המספר הזה לרגע ותחלקו אותו במיטות לבתי חולים, קצבאות לנכים, תשתיות, עסקים, מורים…

 

עכשיו תעצרו לרגע ותכפילו את המספר פי 4 עבור כל מערכת בחירות עליה אנחנו – אזרחי ישראל – שילמנו בשנתיים האחרונות; למעלה ממיליארד וחצי ש”ח מכספי המיסים שלנו עבור “זכותנו הדמוקרטית” להצביע (הגיע הזמן שמישהו יספר לנציגינו בכנסת על זכותנו הדמוקרטית לא להצביע כל חצי שנה).

 

עכשיו תוסיפו את העלות העקיפה של עצירת העבודה ליום שלם – כ-1.5 מיליארד ש”ח בממוצע, ותכפילו גם אותו בארבע. 6 מיליארד ש”ח נזק למשק על פני שנתיים. ועכשיו תוסיפו את פוטנציאל ההדבקה בתורים הארוכים לקלפי וקיבלתם את המתכון המושלם לנזק גדול למשק ולכיס שלכם.

מי מרוויח מהמצב?

מרבית אזרחי ישראל מסכימים ביניהם שהמצב בלתי נסבל ודורש פיתרון. אבל קבוצה אחת בפייסבוק דווקא חוגגת מהמצב. “התנועה לקידום בחירות חוזרות ופלונטרים פוליטיים בישראל” אולי אינה גדולה במיוחד, אך חבריה מקדמים במרץ תוכניות שונות להצבעה אסטרטגית שתבטיח אי-כינון ממשלה ובחירות חוזרות.

 

הסיבה? מבחינתם, ממשלה מתפקדת עולה לישראל יותר מבחירות חוזרות. הם לא אוהבים שמחלקים תקציבים לקבוצות לחץ פוליטיות, הם לא אוהבים שישראל קובעת עוד ועוד חוקים ורגולציות שמקשות על קלות עשיית עסקים בישראל, הם לא אוהבים את הרחבת מסגרת התקציב השנתית והם בהחלט לא אוהבים שהממשלה זורקת עוד כסף על מערכות ממשלתיות לא מוצלחות במקום לתקן אותם מהשורש. בקיצור, מבחינתם תקציב 2019 יכול להמשיך עד 2030.

מה עולה יותר? בחירות חוזרות או הרחבת מסגרת התקציב?

 

באופן מעניין, מחקרים מאמריקה מראים ששוק ההון מגיב בצורה הטובה ביותר למצבים בהם הרוב בבית הנבחרים ובסנאט אינם מחזיקים באותה עמדה פוליטית, מה שגורם לעיכובים בחקיקה וקשיים בהגדלת מסגרת תקציב ממשלתית. 

 

מצד שני, שוק ההון אינו משקף בהכרח את מצבה הכלכלי של מדינה ואת מצבם הסוציאלי של אזרחיה. לדוגמא, שוק ההון האמריקאי נמצא בימינו בשיא של כל הזמנין – בעוד אחוז האי-תעסוקה גבוה מתמיד. בהקשר זה, כלכלנים מדברים על התאוששות כלכלית בצורת K – העשירים נהיים יותר עשירים, והעניים נהיים יותר עניים. 

 

עם זאת, המספרים אינם משקרים. לאחרונה, הורחבה מסגרת התקציב בישראל ב-211 מיליארד שקל כדי להתמודד עם השפעות הקורונה. בין אם אתם תומכים בהרחבת מסגרת התקציב או לא, אתם חייבים להודות ש-400 מיליון שקל (עלות הבחירות הישירה) + 1.5 מיליארד שקל (העלות העקיפה) נראים קטנטנים ליד סכומים כאלה. 

בחירות חוזרות זה לא הפיתרון

גם אם אתם מאמינים שישראל צריכה להקטין את תקציב הממשלה ולהפסיק לשלם מיליארדים בכספים קואליציוניים, סביר להניח שיש דרך להפוך את ישראל ליעילה יותר בלי ללכת לבחירות כל חצי שנה. 

 

חדשות עשר מאמינה שבחירות חוזרות פוגעות לא רק בכיס של האזרחים אלא גם שוחקים את האמונה של המצביע הממוצע במערכת הפוליטית ובהשפעה שלו עליה. הרי אם גם ככה עוד חצי שנה ההצבעה תיזרק לפח יחד עם כל ההצבעות של אזרחי ישראל, ובחירות חוזרות יוכרזו – מה הסיבה להצביע הפעם?

חדשות נוספות